• Neta Shapira

בית ספר בזום? חוויות מאמריקה

עודכן ב: אפר 1

שאלת הלמידה מרחוק מלווה אותנו בימים אלו באופן אינטנסיבי מאוד. יותר מדי? פחות מדי? מתחילים? מפסיקים? בעוד שאצלנו בארץ אנחנו רק בתחילתו של הניסוי, בחלק מבתי הספר בארה"ב כבר מלמדים באופן מקוון שבועות שלמים בתי ספר שלמים. ראיון עם שלומית מאלי, מורה בבית הספר SAR בניו יורק. מחשבות ותובנות מחודש של הוראה ולמידה מרחוק.



שלומית היא גיסתי האהובה, זכינו גם לעבוד יחד בספרייה הלאומית ואני מכירה אותה בתור אשת חינוך ויזמית חינוכית מהמעלה הראשונה. שלומית נמצאת עם המשפחה בשליחות ומלמדת תלמוד בבית הספר התיכון. ארבעת ילדיה לומדים בבית הספר היסודי. בית הספר SAR הוא בית ספר פרטי-יהודי, לומדים בו כ1000 תלמידים מהגן ועד כיתה יב. כבית ספר פרטי בארה"ב הוא גובה שכר לימוד גבוה מאוד ומתאפיין בימי שגרה בהשקעה רבה בתלמידים, בכיתות קטנות ובשילוב שיטות הוראה מתקדמות.


מהיום לומדים מקוון, המעבר של בית הספר SAR ללמידה מרחוק:

בתחילת מרץ קמנו בבוקר וקיבלנו הודעה שהתגלה שאחד ההורים של תלמיד בבית הספר חלה בקורונה ולכן בית הספר לא יפתח היום. באותו יום לא הבנו את גודל המשבר ושמחנו ביום חופש מפתיע. בערב התברר שלא מדובר ביום חופש ומכאן ההתארגנות הייתה מהירה ומידית, תוך 24 שעות הוקם בית ספר וירטואלי. בערב נשלחה להורים מערכת מלאה של לימודים מרחוק עבור כל תלמידי בית הספר מהגן עד כיתה יב. תלמידים שבביתם לא היו מספיק מחשבים קיבלו מחשבים מבית הספר והוקם צוות טכני לתמיכה בבעיות טכניות של מורים ותלמידים.


איך נראה שבוע לימודים בלמידה מרחוק בבית הספר?

יום הלימודים מתחיל ב9 בבוקר ונמשך עד 16:00. המערכת דומה למערכת השעות הרגילה ובנויה משיעורי זום אחד אחרי השני. אורך כל שיעור כ40 דקות וביניהם 10 דקות הפסקה. רוב השיעורים מתנהלים בקבוצות קטנות לפי רמות הלמידה של הילדים ( גם בימי שגרה יש בבית הספר צוות גדול ובכל שיעור יש יותר ממורה אחת בכיתה. לכל כיתה יש מיני אתר ובו מעלים חומרי למידה שונים.

בבית הספר היסודי מתקיימים בבוקר שיעורי מקצועות חובה ומ13:00 שיעורי רשות ובהם פעילויות העשרה- ספורט, אומנות, מדעים. תלמידי התיכון לומדים מערכת מלאה של שיעורי חובה ובכל יום יש שעת פעילות העשרה אומנות/ ספורט.

בית ספר פרטי בארה״ב הוא קהילה למשפחות התלמידים, ולכן הוא מנסה לתת, במיוחד בזמן הזה, מענה רחב לקהילה. חשוב ליצור חוויות של מפגש ואווירה: קבלת שבת משותפת, הבדלה במוצאי שבת, סיפור לפני השינה לילדים בגן. המענה להורים כולל שיעורים, ישיבות זום שוטפות לעדכונים ולתלמידים מוצע להפגש עם יועץ או פסיכולוג.

זה עובד? התלמידים מגיעים? משתתפים?

בתחילת כל שיעור רושמים נוכחות, תלמיד שלא נוכח בשיעור יקבל מייל, עם העתק להורים ולהנהלה. בית הספר קבע שהתלמידים חייבים לשבת ליד שולחן ואסור להם להשתתף בשיעור כשהם לבושים בפיג'מות. בשיעורים שלי קבעתי כלל שכל תלמיד חייב לדבר לפחות פעם אחת בכל שיעור אבל קשה מאוד לאכוף את הכללים ובמיוחד לוודא השתתפות פעילה בשיעורים. ברור לי שיש תלמידים שלא ממש לומדים.

ליד שולחן, לא בפיג'מה, האם אפשר לאכוף?


האם ההוראה היא פרונטלית כל הזמן או שיש מטלות?

בהתחלה התנהלנו במערכת "רגילה" שיעור אחרי שיעור בזום פרונטלי בזום. ככל שעובר הזמן ברור שלא נכון להעתיק את דרכי העבודה בעולם שגרתי אל מציאות וירטואלית ולכן אנחנו מנסים למצוא דרכים נוספות ללמד. עבודה בקבוצות קטנות, משימות ועבודות בכתב באמצעות google classroom. יש קושי לפתח את הכל תוך כדי תנועה, בעבודה מלאה, במצב חירום עם הילדים בבית, אבל ההתנסות הממושכת מולידה מחשבות רבות. נושא קריטי שנבחן מחדש הוא נושא ההערכה. לכולם ברור שאי אפשר יהיה לקיים מבחנים רגילים השנה. שינוי הערכה משפיע בהכרח על הלמידה וההוראה.


מהי החוויה המרכזית שלך בתור מורה אחרי חודש הוראה?

החוויה המרכזית היא עומס גדול. למידה בזום שונה מאוד מהלמידה הרגילה בכיתה. נכנסנו אליה בבת אחת בלי זמן להתארגן או להתרגל באופן הדרגתי. הכנת השיעורים לוקחת הרבה יותר זמן, הילדים שלנו נמצאים בבית וצריך לנהל גם את המערכת שלהם, יחד עם הלחץ הכללי מהמצב בעולם הקושי הוא גדול ויש הרבה ניסוי וטעיה בתנאי לחץ.


האם נכון בעינייך לקיים מערכת לימודים שלמה בזום? מה היית משנה?

ממש לא! חייבים לשלב בין עבודה עצמאית לבין מפגשי זום. מפגשי הזום צריכים לתת מסגרת: שיעורי מבוא, סיכום והכוונה ללמידה. מפגשי הזום נותנים עוד מימד חשוב והוא מפגש חברתי. יש תלמידים שזהו הזמן היחידי שלהם ביום שהם רואים חברים.

המסגרת חשובה אבל מפגשי למידה פרונטליים זה אחר זה גורמים לתלמידים להפוך ללומדים פאסיבים. חייבים להעביר את האחריות לתלמידים והם צריכים ללמוד לבד, להתקדם בקצב וברמה שלהם.


האם יש שיפור משבוע לשבוע? את חושבת שיוולד משהו חדש מכל המאמץ הזה?

המצב החדש מאוד מתיש. ככל שעובר הזמן ואנחנו לומדים כך כבר קרוב לחודש מחלחלת ההבנה העמוקה שדרך ההוראה חייבת להשתנות להתאים את עצמה. התובנה הזו משמחת מפני שיש כאן הזדמנות להתנסות רחבה ומתמשכת בלמידה מרחוק שתוליד דברים חדשים שמדברים עליהם כבר הרבה זמן- מעבר מהוראה פרונטלית ללמידה עצמית ופעילה, שינוי בתפקיד המורה, מעבר מהוראה להנחיה וליווי תהליכי למידה. אני בטוחה ש"ניסוי הקורונה" ילמד אותנו רבות ומאמינה שניתן ללמוד ולצמוח ממנו ובעזרתו לשנות את דרכי ההוראה שלנו גם בזמני שגרה.


מסר למורים שמלמדים עכשיו מרחוק?

חשוב להבין שיש כאן משהו חדש לחלוטין ושהשינוי הזה הוא הזדמנות מקצועית חשובה.

* לנסות: זה הזמן לנסות כל מיני דרכי הוראה שחלמתם עליהם, תגוונו, תמציאו, תעשו ניסויים עד שתמצאו משהו שעובד עם התלמידים שלכם.

* ללמוד: אי אפשר ולא כדאי להמציא את הכל לבד. כל העולם באותה הסירה עכשיו ולכן יש הרבה מאוד חומרי הדרכה שיוצאים ברשת, תקראו, תחשבו, תתיעצו עם מורים עמיתים.

* סבלנות: למידה היא תהליך, גם אנחנו המורים לומדים, בתנאים לא קלים, צריך סבלנות גם לתלמידים וגם לעצמנו.


עד כאן הראיון עם שלומית, על תהליך הלמידה שלי בימי הקורונה, אכתוב פוסט נפרד. בינתיים מזמינה אתכם לבקר באתר המרכז ללימודי רוח ולראות חומרים מקוונים, השתלמויות, קייטנה דיגיטלית לבני נוער ושלל התנסויות שלנו משבועיים של למידה מרחוק.

עוד המלצה חמה: הפוסט של רחל ארליך על למידה סינכרונית בבלוג אירועים מחוננים, כדאי לקרוא!




88 צפיות

© הוקם ב2017 נכתב על ידי נטע שפירא, ישראל

  • LinkedIn Social Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now