• Neta Shapira

האם האתר הזה מהימן?

איך מאמתים מידע באינטרנט? איך נדע אם האתר שאנחנו גולשים בו מהימן או מוטה? אם המידע בדוק או איזוטרי? בימים שבהם ההנחה שכדור הארץ שטוח מתפשטת במהירות, ובני נוער מקבלים תיאוריות קונספירציה כאמת פשוטה וברורה, הערכת מידע היא מיומנות בסיסית שכולנו צריכים ללמוד וללמד.

Image by Sarah Richter from Pixabay



האם סוכר בריא? תבדקו בגוגל

נדמה לנו שאנחנו יודעים להבדיל בין שרלטנים למקצוענים, והילדים שלנו, המכונים "ילידים הדיגטליים"' בוודאי יודעים. כנראה שזה לא ממש נכון. לא לגבינו ובוודאי לא לגבי הצעירים.

אנשי המכון לחינוך היסטורי באוניברסיטת סטנפורד (Stanford History Education Group) ערכו מחקר מקיף בנושא וגילו שגם אנשים משכילים ומיומנים לא מצליחים להבין במהירות האם המידע שעומד בפניהם מהימן ומבוסס. אנשים נוטים להסתמך על הרמזים הלא נכונים: מיקום בתוצאות הגוגל, עיצוב האתר (אתר מעוצב באופן מקצועי זוכה לאמון גבוה), ועדות האתר על עצמו- מי עומד מאחוריו ומהן מטרותיו. הרמזים הללו- מיקום, עיצוב ו"אודות" מאפיינים צריכת מידע תמימה ולא מקצועית ומאפשרים לבעלי עניין וממון להשפיע בקלות על דעת הקהל.



כאשר בדק המחקר כיצד מקצוענים בבדיקת מידע מעריכים תוצאות חיפוש, התברר שיש להם שיטות אחרות, יעילות ומהירות לבדוק שהמידע מגיע ממקור מהימן ואפשר לסמוך עליו.

בעידן בו הדאגה ממהירות התפשטותן של תאוריות קונספירציה ו fake news פיתחו אנשי סטנפורד את תוכנית COR, (איך מתרגמים civic online reasoning לעברית? תובנות אזרחיות? ) ובה כלים פשוטים ושימושיים כדי לסייע לתלמידים להעריך את המידע המקוון אליו הם חשופים.


לשאול את השאלות הנכונות:

כדרכם של אמריקאים, הרעיונות מוצגים בפשטות ובבהירות. שלוש השאלות אותן אנחנו צריכים לשאול כדי להעריך את המידע מולו אנחנו עומדים, והדרכים לקבל עליהן תשובות מספקות.


מי עומד מאחורי המידע?

מהן ההוכחות?

מה אומרים מקורות אחרים?


בדיקה באמצעות קריאה רוחבית (lateral reading)


לפני שנכנסים לאתר שנראה רציני ומשכנע, קוראים אותו לעומק ומסתמכים על הנתונים המופיעים בו (קריאה לאורך), בודקים בעזרת חיפוש זריז בגוגל מיהו האתר הזה, מי עומד מאחוריו, האם הוא אתר ממשלתי? פרטי? האם הוא חזית של ארגון אחר? אפילו רק בדיקה של זהות הארגון בויקיפדיה תתן לנו מושג מול מי אנחנו עומדים.


מבט רחב לפני לחיצה (Click Restraint)



תוצאות גבוהות במנוע החיפוש לא משקפות אמינות או ערך. לא נכנסים לתוצאה הראשונה במנוע החיפוש, אלא סוקרים את רשימת התוצאות (אפשר אפילו לעבור לעמוד השני של התוצאות), מקדישים 30 שניות תשומת לב לשאלה לאן אנחנו נכנסים- מהן האופציות השונות? בודקים את כתובת האתרים, את הכותרות ואת התקצירים, מקבלים מושג במה מדובר ומחליטים לאיזה מהם להכנס. כך נוהגים מקצוענים, וכדאי ללמוד מהם.


הוכחות? מקורות נוספים? בדקו בקישורים ובהערות של ערך הויקיפדיה



משתמשים בויקיפדיה? תשתמשו בה נכון. ערך ויקיפדי הוא שער מצוין למקורות נוספים המדברים על הנושא. חשוב לכוון את עצמנו ואת הילדים/תלמידים לעיין קודם כל בקישורים הנוספים ובהערות השוליים. הערות השוליים אמורות להוכיח את הטענות השונות בערך הויקיפדי, והקישורים הנוספים מרחיבים את התמונה. עיון בהם יכול להיות הצעד הראשון בהבנת התמונה הרחבה של המידע מולו אנחנו עומדים. ויקיפדיה, למרות חסרונותיה, היא דוגמא לאתר שאין לאדם יחיד או לחברה מסחרית שליטה על הנכתב בו ובעלי עניין נוטים להוסיף מידע מגוון לערכים ולשקף נקודות מבט שונות.


crash course ניווט במידע דיגיטלי

בפוסט על למידה במנות קטנות הזכרתי את crash course כפלטפורמה פופולרית ללמידה במגוון רחב מאוד של נושאים. יחד עם אנשי COR ובתמיכת גוגל, הם יצרו קורס קצר שעוסק בכלים להערכת מידע דיגיטלי. נדמה לי שהשנה הקורס הזה צריך להיות קורס חובה לכל תלמיד ותלמידה, ואולי גם להורים ולמורים.



מילה לאנשי חינוך בנושא החיבור בין ידע למיומנויות:


"בעיני יש רק מענה אחד, וזה חינוך. אנחנו צריכים להשתיל את התחושה של כבוד לאמינות ולדייקנות, כבוד לעובדות. אנחנו צריכים להכין מערכי שיעור שיעודדו ויבנו את הכבוד הזה"

כך אומר פרופ' סם וינברג העומד בראש המכון לחינוך היסטורי באוניברסיטת סטנפורד בראיון לתוכנית קול העין של העין השביעית. היה לי הכבוד לפגוש את פרופ' וינברג, המעורב רבות בעשיה החינוכית בישראל, בין השאר כחבר סגל אורח במכון מנדל. המכון שהוא עומד בראשו עסוק כל השנים בהוראת היסטוריה, זהו תחום ההתמחות והמחקר של וינברג עצמו. בשנים האחרונות הם עוסקים במיומנויות חשיבה היסטורית כמו תיארוך, מודעות להקשר, הערכת המקורות ועוד.

הבחירה של אנשי סטנפורד להתרחק מהוראת היסטוריה ולהקדיש זמן ומשאבים רבים להערכת מידע דיגיטלית היא בחירה מפתיעה. בשיחה איתו אמר וינברג שהעיסוק בנושא החל זמן רב לפני הבחירות האחרונות בארה"ב וכל העיסוק בfake news אבל הודה בחיוך שלאחר הבחירות החומרים שהם פיתחו זכו להתעניינות רבה מאוד ולהשקעת משאבים רחבה.

זו דוגמא מעניינת מאוד למעבר של מהוראת דיסיפלינה להוראת דרכי חשיבה של דיסיפלינה ומשם להתמודדות עם ידע ועובדות באופן כללי. האם זהו עוד צעד שמבשר את המעבר מהוראת ידע להקניית למיומנויות?





24 צפיות

© הוקם ב2017 נכתב על ידי נטע שפירא, ישראל

  • LinkedIn Social Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now