• נטע שפירא

האם טיפה ועוד טיפה תהיינה לים?


אחד היסודות של למידה לאורך החיים הוא היכולת לחלק את הלמידה לפיסות קטנות המשתלבות בחיי היום יום. אתגר אחד הוא כמובן להתמיד בלמידה, ועל כוחו של ההרגל כתבתי כאן. אבל האתגר הגדול הוא כיצד יצטרפו הפיסות הקטנות לדבר גדול ובעל משמעות.

השאלה הזו נוגעת באופן עמוק לעקרונות העומדים בבסיסה של למידת דברים חדשים התלויה בהטמעת ידע חדש על בסיס ידע קודם. הידע הקודם הוא המעניק ללמידה החדשה משמעות והקשר וכך מסייע לנו להטמיע את הידע החדש.


אז מה הבעיה?

נראה לי שלמרות העושר הגדול העומד היום לרשותנו ברשת, אנחנו מתקשים להפיק ממנו תועלת. רובנו צופים בסרטונים שנותנים לנו מידע חלקי ומקוטע, משוטטים בין כתבות, מרפרפים עליהם וזוכרים אותן באופן מעורפל. ילדים שמנסים ללמוד באמצעות הרשת מקבלים ידע שביר ומקוטע, שולטים במקרה הטוב בפרטי טריוויה אבל לא מצליחים לגבש גוף ידע יציב ועמוק. אחד הילדים שלי ראה בלי סוף סרטונים של "דברים שלמדתי היום". התחושה שלי הייתה שהוא קיבל ערב רב של עובדות מרתקות שלא הובילו אותו להבנה בהירה של אף אחת מהן.


למה בכלל ללמוד במקטעים קצרים?

הסיבה המרכזית בעיני היא שכדי ללמוד לאורך החיים אנחנו חייבים ללמוד לשלב את הלמידה בתוך החיים ולנצל פרקי זמן קצרים באופן יעיל ובונה.

מעבר לכך יש כמובן את רוח הזמן, הקשב הקצר של כולנו מחייב גם את מפתחי התוכן ללכוד את תשומת הלב בקצרה, לומר את העיקר.

סיבה אחרת היא גירוי סקרנות. כדי שאדם יתעניין בנושא כלשהו יש צורך להנגיש לו חלקים ממנו באופן "מעורר תיאבון"

יתרון אחר של למידה בקצרה מהותי יותר: העברה של מידע בצורה מתומצתת גורמת לנו לזקק עקרונות בסיסיים, ולנסח תובנות שמניחות תשתית להבנה רחבה ומעמיקה יותר. הקיצור מחייב אותנו לבחור את הדברים המרכזיים והחשובים ולנסח אותם באופן בהיר ונגיש לציבור.


"בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך בדרך"

החובה ללמוד בכל יום ובכל מקום מלווה את התרבות שלנו. הרעיון של למידה לאורך החיים, ניצול הזמן ולמידה במנות קטנות התמסד באופנים שונים ומרשימים.

לפני קרוב למאה שנה החל הרב מאיר שפירא במפעל הדף היומי, מפעל תרבותי- חינוכי לימודי שסוחף אחריו עשרות אלפי יהודים בארץ ובעולם. אחריו נפתחו מיזמים שניסו לשחזר את ההצלחה: רמב"ם יומי, משנה יומית, הלכה יומית בשנים האחרונות קמו גם מיזם התנ"ך היומי המכונה גם 929 ופרויקט לימוד נ"ך לתלמידים בשם היינו כחולמים.

ההגיון העומד בבסיס מיזמים אלו הוא חלוקה (או שימוש בחלוקה פנימית) של קורפוס מקודש, גדול אך תחום בקפידה, לחלקים מצטרפים בסופו של דבר ליחידה גדולה בעלת משמעות. יצירת קבוצות הלומדות יחד בקביעות, תחושת ההישג והחתירה לסיום מוסיפים גם הם למוטיבציה הפנימית של הלומדים.


למה הופכות טיפה ועוד טיפה? לים? לשלולית? לביצה?

כאשר אנחנו יוצאים מן העולם המסורתי, האתגר של לימוד בחלקים קטנים משתנה. האתגר המורכב הוא איך ליצור מנוע בעל משמעות ללמידה בהעדר הגדרה ברורה של הידע אותו רוצים ללמוד. כדי להתקדם באופן יעיל חשוב להבין מהו חלקה של הלמידה המקוונת בתוך הלמידה הכללית, להגדיר מטרות, והכי חשוב בעיני- להשתמש בכמה ערוצי למידה במקביל.


גירוי סקרנות והשתלבות בלמידה קיימת

לפעמים אפשר לשלב את פיסות הידע הקטנות בתהליך לימודי רחב יותר, ולהשתמש בהן כמתאבן. כך פועל ההיסטוריום, פרויקט למידה מקוונת אינטראקטיבית שפיתחנו בשנתיים האחרונות במרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית.

המורים מקבלים פריט מידע קצר ובו זווית חדשה על נושא מתכנית הלימודים, יחד איתו משחק, חידון או פעילות קצרה עבור התלמידים וקישורים להרחבת היריעה.

ההיסטוריום אינו מתיימר להקיף נושא או לנסח עקרונות רחבים אלא יוצר אינטראקציה רעננה ויצירתית עם חומר הלימודים. את המשך העבודה עושה המורה בכיתה עם התלמידים.

ההיסטוריום נולד כווריאציה פעילה לפרויקט עולמון אותו מפעילה המורה תמר עמר מאז 2014. באתר עולמון מספרות היזמיות עמר ופוקס שהפרויקט בא לתת מענה לכך שיש לתלמידים סקרנות למידע והבנה על תהליכים המתרחשים בעולם אבל אין להם מוטיבציה למצוא מענה לסקרנות הזו באופן עצמאי.

סרטוני ted ed, פועלים גם הם כמתאבן אבל באופן שונה. בערוץ יש מאות סרטונים קצרים ובהירים המניחים תשתית לידע בנושא מסוים ומפנים למקורות נוספים. סרטונים כאלה יכולים להיות פתיח ללמידה או סיכום שלה והיתרון שלהם הוא בתמצות ובזיקוק של הנקודות המרכזיות.


ובקצרה:

אתם עוסקים בתחום מסוים? מצאו ערוצי יו טיוב שעוסקים בו, בלוגרים שכותבים עליו, תוכניות או מוסדות שמקיימים כנסים ואירועים ודאגו לתדלוק שוטף של הלמידה שלכם את הנושא. כך הידע החדש מצטרף לידע התיאורטי והמעשי שיש לכם כבר ומעשיר אותו.


לפרוס את העוגה לפרוסות קטנות

אפשרות נוספת ללמידה בפיסות קטנות היא להכיר נושא חדש ולקבל תמונה מקיפה יחסית באמצעות חלוקת הנושא לתתי נושאים שלכל אחד מהם מוקדש זמן משלו. במיזם crash course, שלערוץ היו טיוב שלו מעל 10 מיליון מנויים, אפשר למצוא קורסים קצרים בשפע של נושאים מהיסטוריה אמריקאית (48 סרטונים של כ10 דקות כל אחד), על בינה מלאכותית ועוד שפע של נושאים. האזנה לכל הסדרה לא נותנת ידע מעמיק אבל מעניקה תמונה רחבה ועקרונות בסיסים של הנושא הנדון. מי שמקשיב לקורס כזה במלואו מקבל את מושגי היסוד ואת התמונה הכללית באופן מסודר ומובנה. הסגנון וקצב הדיבור מכוונים לקהל צעיר וכנראה קולעים למטרה.


באופן כללי נראה לי שכדאי להגדיר את תחומי ההתעניינות המקוונים שלנו ולנסות להקיף את עצמנו במידע מסוגים שונים הקשור לתחומי העניין והעיסוק שלנו. רק כך נוכל אולי לזכור את פיסות המידע הזורמות אלינו, וכך יוכלו הטיפות להפוך לים.


יש לכם מה לומר על אתגר הלמידה בפיסות קטנות? מוזמנים להוסיף בתגובות

70 צפיות

© הוקם ב2017 נכתב על ידי נטע שפירא, ישראל

  • LinkedIn Social Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now