• Neta Shapira

הקורונה תעבור, הלמידה מרחוק תשאר

עודכן ב: 8 דצמ 2020

נמאס מהזום, ונדמה שעוד רגע ימצא חיסון והתלמידים ישובו לבתי הספר והכל יהיה בסדר אבל תרשו לי להגיד בקול: הלמידה מרחוק כאן כדי להשאר. עכשיו הזמן ללמוד בעצמנו וללמד את בני הנוער להשתמש בה בתבונה. מפגש עם טליה קולודני, יזמת חינוכית, מרצה ויועצת לארגונים בתחומי הפדגוגיה של העולם החדש, כולל המלצות בסוף הפוסט.


את טליה קולודני הכרתי בשנה שעברה, שמחתי להכיר אישה מרשימה שעבדה גם ב Coursera וגם ב Khan Academy, שני ארגונים שעומדים בחזית הלמידה המקוונת. טליה חזרה ארצה עם משפחתה לפני כשנה והיום היא מרצה ויועצת לארגונים בנושאי הפדגוגיה של העולם החדש.


ספרי קצת על עצמך, מה את עושה היום? איך הגעת לעיסוק בלמידה מקוונת?


במסע המקצועי שלי זכיתי להיות תמיד בצומת שבין חינוך ושינוי חברתי במעגלים הולכים וגדלים של השפעה. התחלתי כאקטיביסיטית ומורה לאזרחות, עברתי למדיניות חינוכית ועשייה ציבורית, והיום אני מתמקדת בעולמות הלמידה הדיגיטלית, אליהם נחשפתי במעבר לקליפורניה. ב-2014 הצטרפתי לצוות הפדגוגי של קורסרה (Coursera), פלטפורמה בינלאומית ללמידה מקוונת שהוקמה במטרה לאפשר לכל אדם בעולם נגישות להשכלה איכותית. בקורסרה ליוויתי צוותים אקדמיים בפיתוח קורסים מקוונים והקמתי את תחום ההכשרות וההדרכה לשותפים האקדמיים. בהמשך חברתי לצוות של אקדמיית קהאן (Khan Academy), ארגון ללא כוונות רווח שמציע תוכן לימודי חינמי בנושאים שונים ומתמקד במערכת החינוך. שם ניהלתי קהילה של כאלף מורות ומורים ברחבי ארה"ב וברזיל וחקרנו יחד דרכים להוביל תהליכי למידה טובים יותר. בשני הארגונים האלה למדתי המון על פוטנציאל השימוש בכלים של העולם היזמי לטובת האנושות.



לפני כשנה חזרתי לישראל עם בן זוגי ושלושת ילדיי, וכיום אני יזמת חינוכית, מרצה ויועצת לארגונים כמו משרד החינוך, ישראל דיגיטלית וקרן מנדל בתחומי הפדגוגיה של העולם החדש. בנוסף, אני משמשת כמנטורית לסטארטאפים בתחום החינוך ומובילה יוזמות חינוכיות מקומיות כמו הקמת מסגרות חינוך ועיצוב מודלים חינוכיים חדשניים.


אם עוד לא שמעתם על קורסרה- התחילו מכאן



הקורונה הייתה אמורה להיות שעתה היפה של הלמידה מרחוק, אבל רבים חווים אותה כחוויה קשה ומתסכלת. מה לדעתך ישפר את המצב?


כל שינוי מביא איתו גם תסכול, זה חלק טבעי ואולי גם חשוב מתהליכי שינוי. בלי תסכול, לא נוכל להשתפר ולהתפתח. במקרה הזה, היה גורם חיצוני (מגפה) שהוביל להאצה בתהליכי הטמעת כלים טכנולוגיים במערכת החינוך וההשכלה. התהליך הזה הוביל לפריצה של מספר מחסומים בנוגע לשימוש בטכנולוגיה, אבל הבסיס והמהות לא עברו שינוי משמעותי. בממוצע - עברנו מהוראה פרונטלית בכתה, להוראה פרונטלית בזום. לא היה כאן שום חידוש פדגוגי. לכן הציפיה שהאמצעים הטכנולוגיים יובילו בבת אחת לשינוי דרמטי בדרכי ההוראה והלמידה, היא מופרכת. קסמים כאלה לא מתרחשים במציאות. כמובן שבבתי ספר רבים יש צוותים שהובילו שינויים וגישות חדשניות ללמידה בתקופה הזו. אבל בהכללה, מה שראינו בתקופת הקורונה לא היתה כניסה של פדגוגיה דיגיטלית כתחליף להוראה מסורתית אלא שעתוק של ההוראה המסורתית בכלים טכנולוגיים.

כדי להוביל שינוי אמיתי צריך להתחיל לחשוב אחרת על הלמידה. מה שיכול לסייע לחשיבה כזו, היא דווקא חזרה לבסיס. במקום להתמקד בכלים הטכנולוגיים ולהוביל את הלומדים והלומדות במרוץ לשילוב הכלים החדשניים ביותר, להיזכר רגע בשאלת התכלית. הכלים הטכנולוגיים צריכים לשרת אותנו, ולא להפך. למה אנחנו מלמדים את מה שאנחנו מלמדים? מה בעצם אנחנו רוצים ללמוד ולמה? העקרונות שמובילים לתפיסתי את הפדגוגיה הדיגיטלית נוגעים לארבעה עמודי תווך מרכזיים:


1. העברת האחריות על הלמידה ללומדים; מיקוד בלומד, מה שמכונה learner-centered design והבנה שהמורה היא לא מקור הידע אלא מתווכת ומצמיחת תהליכי למידה שמהווה מנטור עבור הלומד/ת. 2. הערכה ומבחנים בשירות הלמידה: מיקוד משמעותי בהערכה מעצבת ותרגול, ועיצוב מבחנים שמשרתים את הלמידה ולא את הסטנדרטיזציה של הלומדים. כאן נכנסת גם הוראה ולמידה מבוססות נתונים, כשהנתונים מסייעים לנו במתן משוב מיידי ותכוף כך שהלומדים יוכלו לנווט בעצמם במסע.

3. למידה אותנטית – זהו מושג שמתייחס לעולמות התוכן, לחיבור של הלמידה למושגים ולבעיות שחשובות ללומד/ת. הנעה ומוטיבציה פנימית ללמידה מבוססות על חיבור לעולם של הלומד/ת. במסגרת הזו כדאי לחשוב על הלמידה לא רק כהכנה לחיים, אלא בתור החיים עצמם. 4. הסתכלות הוליסטית על הלמידה – למידה אינה רק ידע. למידה צריכה לאפשר לאדם לחוות מגוון חוויות ורבדים של מורכבות שכוללים אתגר קוגניטיבי, היבטים חברתיים ורגשיים, ערך עצמי ולמידה בתוך הקשר. יש כאן הזדמנות לשנות את החלוקה המסורתית שלנו לדיסציפלינות נבדלות ומופרדות ולמידה אקלקטית של נושאים שאין קשר ביניהם ולעבור ללמידה מוכוונת משמעות וערך. העקרונות האלה לא תלויים כלל בטכנולוגיה. אבל אם הם יעמדו לנגד עינינו בחשיבה על תהליכי למידה, הכלי הטכנולוגי חוזר למקומו הראוי, אמצעי להגשמת מטרות פדגוגיות.




מה הם לדעתך היתרונות המרכזיים של למידה מקוונת לבני נוער ולצעירים?

הנקודה המרכזית והחשובה בעיני היא שברגע שנכנסים לעולם הזה, מגלים שאפשר ללמוד כל דבר!

אנחנו חיים בעידן שדורש מאתנו גמישות, דינמיות ויכולת ללמוד מהר ובאופן תמידי כישורים וידע חדשים. דור העובדים של היום מחליף בממוצע עבודות אחת לשלוש שנים, ובכל שלב בחיים אנחנו נדרשים ללמוד לבד. למידה מקוונת, שקיבלה גם את השמות למידה מרחוק, למידה אונליין ולמידה דיגיטלית, מחזקת את היכולת שלנו לקחת אחריות על הלמידה, לנהל בעצמנו את התהליך ולנווט אותו לעבר המטרות שלנו. אנחנו מחליטים מה ללמוד, איך ללמוד ומתי ללמוד. אם החוויה עוצבה היטב, יהיה לנו גם משוב מתמיד על ההתקדמות שלנו, מה חסר לנו ואיך להשלים את פערי הידע. למידה מהסוג הזה מספקת לנו כישורים חיוניים שישרתו אותנו במצבים שונים כמו התמודדות עם אתגרים גדולים, התחלות חדשות, בחירת מקצוע, הצלחה בלימודים גבוהים ועוד. למידה כזו יכולה גם לפתח כישורי עבודה בצוות, חשיבה ביקורתית, ניהול זמן, ניהול פרוייקטים ועוד כישורים חשובים לחיים. היתרונות כאן באמת גדולים, ויש הרבה מה להרוויח.

איך את רואה את הלמידה הדיגיטלית בעוד שנתיים מהיום? מה את חושבת שיקרה?

כולי תקווה שמגפת הקורונה תהיה מאחורינו. היום אנחנו עושים את הצעדים הראשונים לעבר עולם היברידי, ואני מאמינה שבעוד שנתיים נהיה עמוק בתוכו. באופן אישי, אין לי חזון של עולם שהוא כולו בתוך המסכים. בעיניי ראוי לשאוף לאיזון בין הטכנולוגיה לעולם המוחשי. יש חשיבות ומשמעות לשהות בטבע, להורמונים שמופרשים בין בני האדם כשהם נמצאים בקרבה פיזית, ליכולת שלנו ליצור חיבור וקשר. היתרון הגדול של העולם ההיברידי הוא בין השאר דווקא בצמצום המרחק. פתאום אנשים בפריפריה יכולים להיות בחדר שבו מתקבלות החלטות. האתגר הגדול שלנו במעבר לעולם היברידי הוא להמשיך ולזכור תמיד את אלו שקולם לא נשמע, אלו שחסרים בחדר. המעבר של מערכת החינוך ל"למידה מרחוק" הדגימה באופן משמעותי את הפוטנציאל להרחבת פערים חברתיים וכלכליים. זו האחריות שלנו לוודא שהמיזמים החדשים והתכנים שאנחנו מפתחים, משרתים קודם כל את המטרה הזו.


על אילו מסגרות של למידה דיגיטלית את ממליצה לבני נוער, ומה יש בעברית?


קהאן אקדמי: מאגר עצום של תוכן חינמי באנגלית, ניתן ללמוד כמעט כל דבר, החל מהתנהלות פיננסית

ועד לסטוריטלינג בשיתוף עם פיקסאר. בעברית בעיקר סרטונים במתמטיקה.


קורסרה: ללמוד איך ללמוד - גרסת הצעירים לקורס הדיגיטלי הפופולרי ביותר בעולם של ברברה אוקלי

קורס חשיפה לחשיבה מיחשובית ותכנות לצעירים (זמין אנגלית וספרדית, אפשר ללמוד את הגרסא החינמית ללא תעודה) את הקורס ללמוד איך ללמוד יש גם בעברית על הפלטפורמה של קמפוס IL.




יש היום מקורות טובים ללמידה גם בעברית. המקור העשיר והאיכותי ביותר לקורסים מקוונים בעברית הוא האתר של קמפוס IL, פלטפורמה לקורסים מקוונים במגוון מאוד גדול של נושאים מתכנות בפייתון ועד לפילוסופיה ואדריכלות. מעבר לזה, אני מאוד ממליצה לחפש ולמצוא קבוצות עניין ברשתות החברתיות ולהתחיל לעקוב בפייסבוק, בטוויטר ואפילו בטיקטוק אחרי גופים, ארגונים או מומחים שפועלים בתחום שמעניין אתכם. כך למשל אני חברה בקבוצות רבות שעוסקות בחדשנות, טכנולוגיה ולמידה ומתעדכנת דרכם על חידושים בתחום.


השיחה עם טליה הזכירה לי עד כמה רחבות האפשרויות, יש חיים אחרי הזום, אני אופטימית.

61 צפיות0תגובות

© הוקם ב2017 נכתב על ידי נטע שפירא, ישראל

  • LinkedIn Social Icon
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now