© הוקם ב2017 נכתב על ידי נטע שפירא, ישראל

  • LinkedIn Social Icon

תלמידים, לא סטודנטים קטנים

תוכניות העשרה הנוספות ללימודים בבית הספר ביסודי ובעיקר בחטיבה ובתיכון, יכולות להיות חוויה משנת חיים עבור ילד, ולהשפיע באופן דרמטי על ההווה ועל העתיד שלו.

למידה מאתגרת, מתוך בחירה, בחברת תלמידים שמעוניינים בלמידה מעמיקה, תוך הרחבת אופקים ויציאה מהמסגרת השגרתית של בית הספר משנה לטובה את חווית הלמידה של תלמידים. זו החוויה המשפחתית שלנו עם הילדים וכתבתי על זה בעבר כאן: הורים קחו אחריות. כדאי מאוד לכל הורה ולכל מורה להכיר את ההיצע הרחב של התוכניות הקיימות ולעודד את הילדים והתלמידים להשתתף בהם. 

 

איך מזהים תוכנית טובה? איך בנויה תוכנית לתלמידים?

בשנים האחרונות אני מלווה תוכניות מצטיינים לבני נוער בתור אמא לתלמידים בתוכניות שונות, וגם בכובע מקצועי כמנהלת  של המרכז ללימודי רוח המפעיל את  תוכנית שאר רוח, עתודה הומניסטית בחטיבות הביניים

כמה עקרונות יסוד שיסייעו לכם לזהות תוכנית מוצלחת או לבנות אחת כזו.

 

לפני הכל: תלמידי תיכון אינם סטודנטים קטנים

לפעמים קל לנו (הורים, מורים, מנהלי תוכניות) להסתנוור מברק התואר האקדמי ומנקודות הזכות שהתלמידים יכולים להתחיל לצבור לקראת לימודים באוניברסיטה. בעיני זו טעות. היתרון של תוכניות בתיכון היא בניית השכלה רחבה,  הקניית מיומנויות הדרגתית והרחבת אופקים. אין טעם בעיני להכניס תלמידים מוכשרים מוקדם יותר למסלול לתואר ראשון. תוכנית טובה לא תזרוק את בני הנוער, מוכשרים ככל שיהיו, לקורסים אקדמיים ותצפה שיסתדרו אלא תבנה עבורם תוכנית המתאימה לשלב בו הם נמצאים בחיים: הגדרת הזהות האישית והחברתית, ובזיהוי תחומי העניין האישיים.

 

סרטון הכירות עם תוכנית רוח צעירה: תוכנית תלת שנתית רחבה, קוהרנטית ושאפתנית. 

 

קבוצת שייכות מקומית

תלמידים זקוקים למעטפת חברתית כדי ללמוד. יצירת קבוצה מבוססת מקום ובה תלמידים החיים באותו איזור ויכולים להמשיך ולהפגש יוצרת קבוצת שייכות, מסייעת להם להתמיד והופכת את החוויה הלימודית לחוויה מעצבת זהות. תלמידים מוכשרים במיוחד, או כאלה שיש להם תחומי עניין מיוחדים מרגישים פעמים רבות בודדים ומוזרים בבית הספר שלהם ונאלצים להצניע את רצונם ללמוד, ולפעמים אפילו להתכחש לתחומי העניין שלהם. 

מפגש עם קבוצת שווים, שיש לה גם בסיס חברתי מאפשרת לתלמידים לבטא את עצמם באופן מלא ולהתפתח לכיוונים חדשים. 

בחוויה שלי כאמא, ראיתי את חשיבותה של קבוצת השווים בשתי תוכניות בהן הבנים שלי השתתפו: בתוכנית מגשימים, בה מקבצים תלמידים מבתי ספר קטנים ודלי אמצעים והופכים אותם לקבוצה איזורית תוססת ותומכת  ובתוכנית רוח צעירה בה מעבר ללימודים  נוצרה קבוצה המתעניינת בתרבות, בספרות ובכתיבה. ההשקעה במעטפת החברתית קריטית להתפתחות של התלמידים. היא לא באה על חשבון הרמה האקדמית אלא תומכת בה ומאפשרת אותה.

 

 תלמידת תוכנית מגשימים מדברת על חשיבות הקבוצה 

 

מורה לחיים 

תכנית לבני נוער חייבת לכלול דמות משמעותית שתלווה את הקבוצה, תחבר בין התלמידים ובין הנלמד ותהווה מודל ללמידה. חשוב להבין, מדובר במורה, לא במרצה. הכישורים האקדמיים הם חלק חשוב, אבל הקשר האישי עם התלמידים, ההשקעה בכל אחד מהם כפרט ובקבוצה באופן כללי קריטיים להצלחת כל תוכנית.

כך לדוגמא, בתוכנית שאר רוח (אותה אני מנהלת), אנחנו מסייעים למורים מתוך בית הספר להקים קבוצות מצוינות בהומניסטיקה, מתוך רצון לסייע למורים מוכשרים ויזמים לבנות קשר עמוק יותר עם תלמידים המתעניינים במקצועות הרוח בין כתלי בית הספר. מורה משכיל, רחב אופקים המתעניין בתלמידיו ופוגש אותם במסגרת לימוד מעמיקה הופך להיות דמות משמעותית מאוד בהתפתחותם של התלמידים. 

 

מעטפת ארצית

חלק מהיכולת להתמיד ולהשקיע בתוכנית תובענית, נובעת מתחושת שייכות לנבחרת ארצית גדולה. מפגשים עם בני נוער מרחבי הארץ במסגרת כנסים, סמינרים ומחנות קיץ יוצרים חווית למידה עשירה וקבוצת שייכות רחבה.

המפגש עם תלמידים מרחבי הארץ משמעותי מאוד עבור בני הנוער. כך למדנו ממשוב שערכנו בקרב תלמידי תוכנית שאר רוח. אחת הבקשות שלהם הייתה "לפגוש תלמידים ממקומות אחרים". ימי השיא שאנחנו עורכים במשך השנה מאפשרים לתלמידים מכל רחבי הארץ להפגש, לשוחח וליצור קשרים מתמשכים.

כנס תלמידי תוכניות מצטיינים במדעי הרוח, יתקיים אצלנו בספרייה הלאומית זו השנה השלישית, מפגיש מאות תלמידים מתוכניות שונות ויוצר תחושה של גאוות יחידה וקשרים שמתמשכים מעבר למפגש הבודד.

הפעילות הארצית מאפשרת למובילי התוכניות ליצור נקודות שיא מושקעות ולתת חוויה חזקה ומשמעותית ולתלמידים לפגוש עמיתים שונים מהם, יוצרים אחווה והכירות בין התלמידים ומאפשרים להם להרחיב את קבוצת השייכות שלהם.

 כנס תלמידי תוכניות מצטיינים במדעי הרוח, פברואר 2019, צילום: אור דוגה, באדיבות הספרייה הלאומית. 

 

תיאום ציפיות ולא סלקציה

נקודה זו מופנית לעמיתי, מובילי תוכניות לנוער: קצרו את  תהליכי המיון והקבלה, פתחו את השערים, הפכו את ההליך להליך של תיאום ציפיות והבנה הדדית. אל תבנו את המוניטין של התוכנית על מיון אינסופי שמתיש את כל המעורבים בו ופוגע, לפעמים באופן עמוק, באנשים צעירים שרוצים ללמוד.

תכניות תובעניות מושכות באופן טבעי תלמידים שרוצים להשקיע ולהרחיב.

שאלת הרצון ויכולת ההתמדה חשובה לא פחות מאבחון המחוננים שנעשה אי שם בכתה ב', או עמידה במסלול מכשולים של ראיונות, מבחנים ותהליכי מיון ארוכים. 

הליך קצר וידידותי מאפשר לתלמידים חסרי ביטחון להעז ולנסות, ומזמין גם תלמידים מהפריפריה, גם כאלה שההורים שלהם עובדים קשה ולא יכולים לקחת אותם שלוש פעמים לירושלים לראיון, ליום מיונים ולמפגש מידע (סיפור אמיתי) ללמוד. 

דוגמא נהדרת להליך מיון ידידותי היא תוכנית מגשימים, תוכנית הסייבר הלאומית. לתוכנית יש שלב מקדים, תוכנית ניצני מגשימים, הפתוחה לכולם. ניצני מגשימים מאפשרת לתלמידים להתנסות בתחום, מאפשרת לתוכנית להכיר אותם ולזהות מועמדים מתאימים. 

השתתפות בתוכנית תובענית, ברמה גבוהה, מעבר לשעות הלימודים הרגילות יוצרת סינון טבעי, וכדאי לפתוח את השער לכמה שיותר תלמידים. אפשר גם להגדיר את הסמסטר הראשון כסמסטר התנסות, מי שלא עומד בדרישות ממילא יעזוב. 

בנו את המוניטין על הפעילות האיכותית, על הבוגרים המצוינים, לא על דחיית 80% מהפונים. 

 

מילה לסיום להורים: כדאי לנסות

לא להתעצל! אם הילד/ה שלכם לא ממצה את הפוטנציאל שלו בבית הספר, כדאי מאוד לחפש תוכניות העשרה, יש הרבה מאוד תוכניות, כמעט בכל עיר, וההשפעה שלהם על חיי הילדים עצומה. 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

היסטוריה בדרך לים - פודקאסטים

August 12, 2017

1/2
Please reload

רוצים לקרוא עוד? 
Please reload

נטע שפירא, לומדת מלמדת מתעניינת בדרכים חדשות ללמוד וללמד וגם מתנסה בהן.

הבלוג נולד כדי לשתף בדרכים שכבר מצאתי ללמוד ולהתחדש, בעצמי ועם הילדים, וכדי לחקור דרכים חדשות ללמוד, לצמוח ולהתקדם.  להמשך קריאה

תלמידים, לא סטודנטים קטנים